סרעפת היא למעשה השריר ורקמת החיבור הדקה שמפרידה בין חלל הבן וחלל בית החזה

יש לה תפקיד חשוב בתהליך הנשימה וכן בשמירה על תת הלחץ שמפשר לריאות להתרחב.

קרע של הסרעפת יכול לנבוע משני גורמים עיקריים:

1. מולד
2. נרכש – טראומטי.

ישנם גם תתי סוגים של הרניות כאילו על פי המיקום של החור אך במאמר זה לא נעסוק בזה.

מאמר זה נועד להסביר על חורים מהסוג השני שהם חור בסרעפת נרכש בד"כ כתוצאה מטראומה.

כאשר חיה עוברת תאונת דרכים, לעיתים המכה שהיא מקבלת באזור הבטן מעלה את הלחץ בתוכה בצורה קיצונית. האזור הכי רגיש ללחץ בבטן הוא הסרעפת גם בגלל ששריר הסרעפת הוא דק וגם בגלל שמצידו השני (בית החזה) אין איברים אלה ריאות מלאות באוויר.

עובדה זו גורמת לכך שאנו רואים יחסית הרבה קרעים בסרעפת כתוצאה מתאונות.

ברוב המקרים, אנו רואים סימנים שכוללים קשיי נשימה, נשימה מהירה וביטנית (נשימה ללא הרחבה של בית החזה ובמקומה תנועה של הבטן), קולות נשימה ולב מופחתים בהקשבה בסטטוסקופ. בשלב מאוחר יותר, אנו רואים סימנים קליניים של מערכת העיכול הקאות שלשולים בגלל איברים שכלואים בבית החזה.

בכ-20% מהמקרים לא מזהים מיד את הקרע כי הוא לא גורם לסימנים קליניים ורק לאחר מספר שבועות מתחילים לראות סימנים.

אבחון של הרניה דיאפרגמתית מתבצע ע"י צילומים שבהם אנו מחפשים איברי בטן בבית חזה או אי רציפות של קו הסרעפת. לעיתים, הצילום לא מספיק בגלל נוזלים בבית חזה שמסתירים את האיברים. במקרה זה, יש לבצע אולטרסאונד או צילום עם חומר ניגודי. בצילום המצורף, ניתן לראות כי הקיבה עם תוכנה נמצאת בחלל בית החזה ואין הפרדה ברורה בית שני החללים בטן וחזה. בנוסף, חתול זה סובל מהרניה נוספת של קיר הבטן.

הטיפול בשלב הראשון הוא לייצב את החולה ורק במצבים של חירום נשימתי יש לנתח מיד. ברוב המקרים, רצוי לחכות 24 שעות עד הניתוח ולאחר הייצוב של החולה לנתח להחזיר את האיברים לבטן ולתפור את החור.

לכל בעיה או שאלה מוזמנים לפנות למרפאה 077-50-20-790