מאמרים ומידע חשוב > כשל כליות בכלבים וחתולים

כשל כליות

 על מנת להבין מהו כשל כליות יש להבין קודם מה עושה הכליה במצב רגיל: למעשה אפשר לומר שהכליה, בין יתר תפקידיה, היא מסננת משוכללת. היא עשויה ממיליוני אבני בניין הנקראים נפרונים, שכל אחד מהם הוא מסננת בפני עצמו. הכליה מסננת את הדם בתחילה באופן גס, כך שגם חומרים נחוצים עוברים את הסינון, ולאחר מכן בצינוריות הנפרון מוחזרים חומרים שונים אל זרם הדם, כך שבסופו של דבר אנו נשארים עם שתן מצד אחד, ודם מסונן מצד שני.

וכמו שהמורה שלי לביולוגיה (חוה שחם המדהימה) הייתה אומרת, תארו לכם שגוף האדם הוא מפעל. במקרה הזה כשל של הכליות הוא למעשה שביתה של חברת הניקיון של המפעל כך שכל תוצרי הלוואי של הפעילות לא מפונים.

וחזרה לעניינו,

בד"כ נהוג לחלק את כשל הכליות לשני סוגים:

  1. כשל כליות אקוטי- איבוד פתאומי של תפקוד הכליות המביא לעלייה בתוצרי הפסולת בגוף באופן חד דבר שעלול לגרום למוות מהיר.
  2. כשל כליות כרוני- איבוד איטי של תפקוד הכליות המופיע מסיבות שונות, למשל על רקע  גנטי או כתוצאה ממחלה כלשהי.

כשל כליות אקוטי-

כשל כליות אקוטי נגרם ברוב המקרים כתוצאה מאירוע חריג כגון:

  1. חומרים רעילים- צמחים ממשפחת השושנים רעילים עבור חתולים , ענבים רעילים עבור כלבים, רעילות של תרופות וכו'
  2. זיהומים- מחלות זיהומיות בכליה לדוגמא לפטוספירה (נגדה מחסנים בחיסון משושה),או זיהום עולה מדרכי השתן התחתונות.
  3. חוסר באספקת דם לכליה- כתוצאה ממכת חום, קריש דם וכו'
  4. גורמים נוספים- גידולים.

כשל כליות אקוטי מתאפיין בשיתוק של ייצור השתן כך שלמעשה אין סינון בכלל או מעט מאוד. כחלק מהטיפול אנו מנסים לגרום לכליה לייצר שתן על ידי מתן חומרים משתנים.

מצב זה מתפתח במהירות ומסוכן לא רק לכליות, ולכן גם הטיפול בו הוא טיפול סיסטמי המנסה לתת מענה לכל איבר שנפגע כתוצאה מהפסולת שלא פונתה מהגוף.

 

כשל כליות כרוני-

כשל כליות כרוני היא מחלה נפוצה שאנו רואים בכלבים וחתולים בעיקר בגילאים מבוגרים אך לא רק.

הכליה היא איבר שפועל עם הרבה "רזרבות" כך שלמעשה אנחנו מתחילים לראות סימנים של כשל כליות רק כאשר 75% מתפקוד הכליות כבר פגוע.

לעומת כשל כליות אקוטי בו נראה חיה חולה מאוד, כשל כליות כרוני יכול להישאר מתחת לפני השטח ולעיתים הביטוי היחיד שהבעלים מתארים הוא שהחיה שותה הרבה ועושה הרבה שתן לדוגמא.

מצב זה נגרם בגלל שהכליה מאבדת את היכולת לרכז שתן, או כפי שהסברתי, הכליה מעבירה את המים במסננת הגסה אך לא מצליחה לקלוט אותם חזרה בהמשך הצינורית.

עם זאת, לעיתים החיה מגיעה במצב קשה למרפאה וכן מדובר בכשל כרוני. מצב זה נקרא משבר אזוטמי, מצב שבו יש כבר ירידה מאוד גדולה בתפקוד הכליות ואנו רואים שוב הצטברות של פסולת.

הטיפול בכשל כליות כרוני

1.מזון- מזון עני בחלבונים ועשיר בשומנים ושינוי במאזן המלחים במזון.

2. עידוד אכילה- בעלי חיים עם כשל כליות אינם רוצים לאכול ממספר סיבות כגון בחילה וכיבים בפה שמאפיינים את המחלה, לכן אנו עוזרים להם על ידי טיפול תרופתי לבחילה ועל ידי מתן תרופות המגינות על מערכת עיכול כמו פמוטידין שנעשה בה שימוש גם אצל בני אדם. בנוסף, לעיתים הכיבים מזדהמים ויש צורך לטפל גם אנטיביוטית.

3. טיפול באנמיה- בכשל כליות כרוני נגרמת גם אנמיה בגלל שכליה תקינה מייצרת חומר מעודד ייצור דם (EPO). לכן לעיתים יש להוסיף EPO על ידי זריקות.

4. מתן נוזלים תת עורי- היעילות של טיפול זה נמוכה כיוון שהוא אינו מעלה את קצב הסינון בכליה. עם זאת הוא יכול לעזור לחיות שסובלות מהתייבשות כתוצאה מאיבוד הנוזלים בשתן.

 

לסיכום כשל כליות מחולק לכשל כליות כרוני ואקוטי, כאשר אנו פוגשים לעיתים שילוב של השניים. שני המצבים מאוד שונים אך לעיתים יכולים לבלבל בסימנים ביניהם. הטיפול בכשל כליות כרוני הוא בעיקר שינוי במזון שהחיה אוכלת וכך ניתן לשמור על הכליה, לעיתים לאורך שנים.

למענה מהיר - וטרינר בתל מונד: